בתור אמא במשרה מלאה פלוס לשלושה שובבים רעבים תמידית, כזו שאוהבת לבשל אבל אין לה סבלנות לבישולים ממושכים וגם אין לה זמן לכאלו, אין לי הרבה ברירה אלא לנסות לחפש את הדברים הפשוטים, מה גם שעם ילדים, מסתבר, אם רוצים שהם יאכלו, בעיקר הבררנים שבחבורה, צריך שהרכיבים היו מאוד בסיסיים ומועטים, נוסיף לזה את חוסר היכולת שלי לתכנן מראש עוד במועד הקניות ונקבל מתכון בטוח לצרות.
כל אמא מכירה את זה שהילד הזה לא אוכל את ההוא וזה לא אוכל את הזה, להוסיף על זה את העובדה שהם ממש מבקשים בכל יום משהו חדש ואני, נו, נראה למישהו שאני אבלה כל כך הרבה שעות במטבח, אני באמת אוהבת לבשל אבל בחיאת, יש גבול!
להוסיף על כל זה את האופי המרדני מיסודו שלי שבזכותו אין מצב שאני אמצא את עצמי נאמנה לאיזשהו מתכון או מידות וספרי בישול הם רק בשביל התמונות בעיני, טוב, המצב דורש יצירתיות. מזל שמזה דווקא יש.
כשאני מחליטה לנסות משהו חדש אני מתחילה כמו הסטודנטית לאומנות שהייתי, להכנס לספריות ולהתחיל לדפדף, פעם זו היתה הספריה של המכללה והיום זו הספריה הוירטואלית הענקית שתחילתה בגוגל, ההמשך שלה בפינטרסט וסופה אינו נודע.
אני לוקחת דף ומתחילה לרשום רכיבים שנשמעים לי מעניינים ולראות מה התפקיד שלהם בכוח ואיך הם מתחברים לי אחד לשני.
העיקרון השולט הוא שאת כל הרכיבים יהיו לי בבית, שאת כל הרכיבים הילדים שלי יסכימו לאכול או שאוכל להסוות את הרכיבים שהם לא באופן מושלם ושיהיו כמה שפחות מהם, בסיסי, קודם כל בסיס אחר כך מתחילים להוסיף גיוונים.
נשמע מסובך? לא ממש, אני אמחיש את זה על מתכון הבורגר הטבעוני:
ידעתי שאני מעוניינת להכין בורגר טבעוני מפטריות פורטבלו, בגוגל הקלדתי בורגר טבעוני ובחרתי משם שתי תוצאות שעניינו אותי, האחת של בורגר שיבולת שועל והשניה של בורגר עדשים ופטריות של הבודהה בורגרס ואת המתכון הזה שאספתי מהפינטרסט ומופיע שם בכמה וכמה בלוגים שונים.
שלושת המתכונים חביבים אבל לא מתאימים, הראשון היה נראה לי יבשושי מידי ונטול פטריות ואילו השני והשלישי הכילו רכיבים שאין מצב שהילדה הבררנית שלי תסכים לגעת בהם ושאני אצליח להסוות אותם מספיק טוב.
(מכירים את הילדים האלו שמצליחים לפלות מתוך קציצה שלמה פירור מרוטש של עדשה? אני מכירה :-) ) אז כך ירדו העדשים ואגוזי המלך, הפשתן, השעועית, הבצל הירוק, הבזיליקום והטימין ועוד... ועוד...
עם מה נשארתי? לא הרבה... מה יש במקרר? חבילת פטריות שמפניון (נו, פחות מחבילה אבל מי סופר?), שלוש פטריות פורטבלו גדולות, כמה כפות של רסק עגבניות מהפיצה פיתה שבן הזוג הכין.
את הנסיון הראשון עשיתי עם נבט חיטה וביצה מהתרנגולות שלנו, אנחנו אוכלים אך ורק ביצים שלהן, הקפצתי את הפיטריות עם בצל ושום והכנסתי את הכל למעבד המזון יחד וקיוויתי לטוב, יצא פטה פטריות מרקי, הוספתי מלא שיבולת שועל (כי זה מה שאני עושה תמיד כדי לייבש כשיוצאות לי פדיחות כאלו) יצאו קציצות שרק הבן המרכזי הסכים לאכול, אפילו הכלב עיקם את האף (אני חושדת שכלבים לא אוהבים פטריות) והתרנגולות דווקא שמחו מאוד גם טוטורו החתול אבל הוא אוכל הכל.
למרות שחשבתי לוותר על תהילת הבורגרים שלי כל הפוסטים שקראתי בפייסבוק שמהללים בורגרים טבעוניים עשו לי חשק לנסות שוב אז הועלתי בטובי לנסות לקרוא קצת הוראות הכנה של המתכונים תוך כדי דילוגים מאחד לשני.
הו! הנה במתכון שלקחתי מהפינטרסט כתוב ולקפיץ ולהניח בצד, גאוני! לתת לזה להגיר נוזלים מעל הכיור דווקא רעיון לא רע שהרי פטריות מוציאות מלא נוזלים. גם לעבד אותן פחות ולקצוץ אותן עם סכין (אבל אני עצלנית אז במעבד המזון...) כמו שהציעו בבודהה בורגר יכול לתת טקסטורה של בורגר ולא של מחית ועדיין לנסות להצמד למתכון הראשון הפשוט של אנונימוס...
בנסיון השני מפחד מפני ההצפה של הנסיון הראשון גם בחרתי בטחינה של המתכון של הבודהה בורגרס במקום הביצה שלנו, וואלה, שיהיה כבר טבעוני לחלוטין ואת נבט החיטה מראש החלפתי בשיבולת השועל כי נשארתי בלי.
את הנסיון הזה הילדים מאוד אהבו, בעיקר הילדה שהיא עיקר הדאגה שלי באוכל.
מודה, זה עדיין לא מושלם, עוד חסר לי שם משהו ואני באופן אישי לא מצליחה לעלות על מה זה אבל הילדה אהבה מאוד אז הנצחתי את המתכון (כי אחרת הוא יעלם ואני אשאר לעשות את הנסיונות מחדש) אני לא בטוחה שאם לא היתה אוהבת הייתי מוצאת בעצמי את המוטיבציה לחזור על נסיון שלישי.
בטוחה שבעוד שנה המתכון יראה אחרת לחלוטין כי אוסיף ואוריד ממנו רכיבים, כי אני משתעממת מהר ולא יכולה לעשות כל הזמן אותו הדבר, ככה זה עם הפרעות קשב, לא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה